נהיגה בשכרות
הגם שמאז ומעולם חל בחוק איסור על נהיגה בשכרות, עונשים קלים שהוטלו על המורשעים ואי שכיחות התופעה, גרמו לכך שהציבור לא תפס את העבירה כחמורה במיוחד. עם זאת, העלייה בהיקף הצריכה של אלכוהול וסמים בקרב אזרחי ישראל (במיוחד הצעירים) והכנסת מכשיר ה"ינשוף" לשימוש נרחב ע"י משטרת ישראל, הביאו לכך שמספר התיקים שנפתחו בגין העבירה הרקיע שחקים והתופעה הפכה למעין מכת מדינה שתוצאותיה בכבישים קשות ומצערות.
מתחם הענישה בתחום הוא רחב ולרבים לא ברור למה הם צפויים במקרה של הרשעה. אחת השאלות הכי נפוצות אותה שואלים נהגים שנתפסו לאחר ששתו ונהגו היא מה העונש על נהיגה בשכרות?
התשובה על כך, כפי שיוסבר בהמשך, אינה כה חד משמעית ותלויה בגורמים רבים.
מעבר לעונשים הרגילים שמוטלים על מרבית עבירת התעבורה, לרבות על נהיגה בשכרות, קנס ו/או פסילה על-תנאי, עונש הפסילה עקב נהיגה בשכרות יכול לנוע בין חודשים ספורים לבין שנים רבות מאד של פסילה; לכל זאת, יש להוסיף עונשים של מאסר על-תנאי ובפועל במקרים המתאימים, כאשר מדובר בעבירה חוזרת ו/או בנסיבות מחמירות של העבירה.
מיהו שיכור? מהי שכרות?
יובהר כי מבחינת החוק, הגדרת השיכור כוללת הן את מי שהשתמש באלכוהול והן את מי שהשתמש בסמים (המנויים בפקודת הסמים המסוכנים) ואלה הם השיכורים:
- מי שבבדיקת נשיפה שנערכה לו במכשיר ה"ינשוף" יצאה תוצאה של 290 מק"ג אלכוהול או יותר, או שבבדיקת דם או שתן נמצא 50 מ"ג אלכוהול או יותר; עבור נהג שהוא אחד מאלה – נהג חדש, נהג בן פחות מ-24, נהג ברכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 ק"ג, או נהג ציבורי – הריכוז המינימלי להרשעה נמוך בהרבה ועומד על 50 מק"ג בבדיקת נשיפה ו-10 מ"ג בבדיקת אלכוהול בדם או בשתן. יובהר כי לגבי האכיפה של העבירה של נהיגה בשכרות, ינשוף נחשב למכשיר מהימן ומקובל והדבר אושר בפסיקת בית המשפט העליון.
- מי ששותה משקה משכר בזמן נהיגה; זהו סעיף שבפועל לא נעשה בו כל שימוש עצמאי ומי שנחשד ששתה בזמן הנהיגה יילקח ממילא לבדיקת שכרות.
- מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; הכוונה היא לכל כמות שהיא של סם או תוצריו, שכן אין כמות הנחשבת חוקית, אם כי בפועל כאשר הכמות מזערית ממש לא יוגש כתב אישום.
- מי שמסרב לביצוע בדיקת שכרות אליה הוא נדרש כחוק (ועל הדין בקשר לסירוב לבדיקות שכרות, ניתן לקרוא במאמר נפרד), ייחשב כשיכור, גם אם בפועל לא היה שיכור, מה שיעביר אליו את הנטל לסתור את החזקה שהוא שיכור; בפועל, אין כמעט אפשרות לסתור בדיעבד את החזקה הזו, ולכן עצם הסירוב – במילים או בהתנהגות המכשילה את הבדיקה – יוביל להרשעה בעבירה על כל המשתמע מכך.
עונש בגין נהיגה בשכרות
התשובה הפשוטה לשאלה מה עונש על נהיגה בשכרות, בהיבט של משך הפסילה, היא שעל פי פקודת התעבורה, יש פסילת חובה לתקופה של שנתיים. יודגש שמדובר על עונש חובה ולכן אין זה נכון לומר כי יש על נהיגה בשכרות עונש מקסימלי, אלא להיפך: יש עונש מינימלי. יתרה מכך, עונשי פסילה ממושכים (של מעל שנה) בגין עבירות מסוימות, כמו נהיגה בשכרות, יחייבו בתום הפסילה מבחני רישוי ובדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים כתנאי לחידוש הרישיון.
במאמר מוסגר נספר שכאשר נהג חדש עומד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות, שלילה היא לא העניין היחיד שצריך להדאיג אותו, שכן אם הוא יורשע במהלך תקופת היותו נהג חדש בעבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, כתנאי לחידוש רישיונו לאחר ריצוי עונשו, יהיה עליו לעבור את מבחני הנהיגה מחדש, וזאת לצד מבחני כשירות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים – תהליך ארוך ומייגע שלא כולם צולחים.
אז איך קורה שבחלק לא מבוטל מהמקרים, העונשים בגין אירוע ראשון של נהיגה בשכרות מסתכמים בשלילה של פחות מהעונש שמוגדר כעונש חובה מינימלי? התשובה, בשתי מילים: הסדר טיעון.
הסדרי טיעון בעבירה של נהיגה בשכרות
מחלקת התביעות המשטרתית המנהלת את רובם המוחלט של תיקי התעבורה, מתמודדת עם עומס רב של עבודה וכך גם מערכת בתי המשפט. אם התביעה לא תקיים מו"מ ותציע הסדרי טיעון לפחות סבירים, לנאשמים לא יהיה מה להפסיד וכל תיק יישמע עד תומו, ייווצר במערכת "פקק" ומשפטים יתנהלו במשך שנים על גבי שנים.
יתרה מכך, דומה כי עונש הפסילה בן השנתיים הוא מחמיר ביותר והיה ראוי שבחוק יתקיים מדרג ענישתי לעבירות השכרות, המתייחס לכמות האלכוהול שנמדדה, לנסיבות המקרה (למשל, אם נגרמה תאונה) ולעברו של הנהג. אולם כל עוד המחוקק לא מרים את הכפפה ומשנה את החוק, מה שקורה בפועל הוא שמרבית תיקי השכרות מסתיימים בהסדרי טיעון מקלים, בוודאי שיחסית לעונש שנקבע בחוק.
עורך דין טוב העושה עבודתו נאמנה יודע למצוא את הכשלים הראייתיים בתיק שבניהולו ולמנף את הכשלים הללו כדי להגיע להסדר טיעון מיטבי עבור לקוחו.
מעבר לכך, עורך דין המנוסה בתחום, מכיר היטב את הצד שכנגד, את התובעים השונים באותה יחידת תביעות בה מתנהל המשפט, כמו גם את השופטים שם ומכוון את התנהלותו בהתאם.
אדם שזו לו פעם ראשונה בבית המשפט, לא ידע אפילו מהיכן להתחיל כאשר הוא מתמודד עם תיק שכרות ולרוב יחשוב שדי בכך שיתחנן בפני השופט שייוותר לו או יתחשב בו כדי שיקבל עונש קל. התוצאה עלולה להיות הרת אסון עבור אותו נהג תמים שחשב שהוא יכול לבד וחזר הביתה עם עונש של שנתיים פסילה.
הסדר טיעון רגיל יוביל לכך שכתב האישום יתוקן מעבירה של נהיגה בשכרות לעבירה קלה יותר, הנקראת נהיגה תחת השפעת אלכוהול (גם אם העבירה המקורית הייתה שכרות עקב הימצאות של סמים בגופו של הנהג) ואז ניתן להסכים על עונש פסילה נמוך משנתיים.
אפשרות נוספת, במקרים בהם יש כשלים חמורים במיוחד, היא לשכנע את התביעה לתקן את כתב האישום לעבירה קלה אפילו יותר: נהיגה במצב השולל את השליטה ואז אין כל חובת פסילה ואין השלכות בעת חידוש רישיון הנהיגה לאחר סיום תקופת הנהג חדש.
שימו לב: הודאה בעבירה של נהיגה בשכרות בלא לתקן את כתב האישום לעבירה קלה תחייב את בית המשפט להטיל פסילה בת שנתיים, שכן זה עונש חובה ורק במקרים נדירים יימצא כי ניתן להטיל עונש נמוך מזה, וגם זאת בצורה צנועה של הקלה בת חודשים ספורים בלבד.
הטיעונים היכולים לשכנע את התביעה להגיע להסדר טיעון מקל במיוחד מתמצים באלה:
- כשלים ראייתיים משמעותיים שקיימים בתיק המשטרה: למשל, עבודה לקויה של השוטרים בשטח, רישום כושל של דו"חות, העדרם של מסמכים רלוונטיים, אי הקפדה על נהלים ועוד פגמים ראייתיים. כאשר התובע המשטרתי מבין שניהול התיק עלול בסיכוי מסוים להוביל לזיכוי הנהג מכל אשמה, הוא ייטה להגיע להסדר בו גם הוא וגם הצד שכנגד קונים סיכונים ומסיימים את התיק.
- כמות האלכוהול/סמים שנמצאה בבדיקה: כאשר תוצאות בדיקות הינשוף נמצאות בטווח של מ-290 ועד 400, יהיה קל יותר להגיע להסדר מקל ואילו בכמויות של 1000 ומעלה, הנהג ימצא עצמו בבעיה לשכנע את התביעה ללכת לקראתו ויתכן שהתביעה תדרוש אף ענישה מעבר לפסילה בלבד כגון, עבודות שירות אם לא מאסר בכלא ממש.
- נסיבות המקרה: נהג שנתפס נוהג בשכרות במסגרת בדיקת שגרתית ולא עקב ביצוע עבירה כלשהי וגם שיתף פעולה עם השוטרים ונמצא תקין בבדיקת מאפיינים יזכה ליותר אוזן קשבת, מאשר מי שנתפס נוהג בשכרות לאחר שגרם לתאונת דרכים או לאחר שנתפס בתום מרדף סוער ומסוכן.
- עבר תעבורתי/פלילי: נהג שיש לו עבר תעבורתי הכולל הרשעות קודמות בשכרות ימצא שעליו להתמודד לא רק עם דרישה לעונש פסילה ממושך אלא גם עם דרישה לעונש מאסר בפועל והדברים מקבלים משנה תוקף אם לחובתו מאסר על-תנאי להפעלה מתיק קודם.
- נסיבות אישיות של הנהג: לנסיבות האישיות יש חשיבות מסוימת בעת גיבוש עסקת טיעון. נהיגה בשכרות מסוכנת ללא קשר לנסיבות האישיות של הנהג, אך אם, לדוגמא, הנהג עצמו או מישהו ממשפחתו הקרובה סובל מאיזושהי נכות או הגבלה אחרת (זו אינה רשימה ממצה: יתכנו נסיבות אחרות כמובן), מוכנה התביעה להתחשב בכך במידה מסוימת.
ענישה על נהיגה בשכרות – עבירה חוזרת
כאשר אין זו פעם ראשונה שהנהג הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, ענישה מחמירה יותר מתחייבת על פי פקודת התעבורה. משך שלילה על שכרות עלול להגיע לשנים רבות ולעתים אף לצמיתות! להלן הוראות פקודת התעבורה בעניין:
- על פי הוראה מיוחדת בפקודת התעבורה, חובה על בית המשפט להטיל שלילה על נהיגה בשכרות למשך 4 שנים במקרה של הרשעה שניה בעבירה זו בתוך שנה.
- הוראה נוספת קובעת עונש שלילת רישיון על נהיגה בשכרות למשך 10 שנים, כאשר מדובר בהרשעה שלישית בתוך 10 שנים (אגב, הוראה זו חלה גם על הרשעה שלישית בעבירות חמורות נוספות וביניהן נהיגה בפסילה).
- ולבסוף, מי שגם הענישה של 10 שנות הפסילה לא לימדה אותו לקח ונתפס נוהג בשכרות, עלול קבל בנוסף לכל עונש אחר פסילה לצמיתות כחלק מרשימת עונשים על נהיגה בשכרות.
הענישה על נהיגה בשכרות – ייצוג בידי עורך דין
נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה מדי, עם השלכות קשות ביותר, מכדי שמי שיטפל בה זה הנהג או עורך דין שאינו מנוסה או בקי בתחום הספציפי של דיני תעבורה.
נהיגה בשכרות מתבססת על ראיות מדעיות ואין הנהג יכול להתבסס על קריאה של כתבות על נהיגה בשכרות כדי לטפל בנושא בכוחות עצמו.
על כן, חבל אפילו לנסות להתמודד עם הנושא ללא ייצוג של עורך דין, מאחר ולעתים הצעה שהוצעה לאזרח שנפגש עם תובע קשה לא ניתנת לשינוי, גם אם עורך דין נכנס בשלב מאוחר יותר לתיק.