נהיגה תחת השפעת סמים

שכרות כפי שהיא מוגדרת בפקודת התעבורה, יכולה להיות תוצאה של צריכת אלכוהול מצד אחד ושל שימוש בסמים מסוכנים מצד שני (הכוונה לסמים מסוכנים כפי שהם מוגדרים בחוקי הארץ).
הבדיקה השכיחה ביותר לגילוי סמים היא בדיקת שתן אך לעתים נעשה שימוש בבדיקת דם; לא רחוק היום שהמשטרה תפעיל בדיקות רוק לגילוי סמים, אפשרות הקיימת בחוק כיום, אך עדיין לא מיושמת.
בעוד שכאשר מדובר בנהיגה בשכרות תחת השפעת אלכוהול, קיים סף של כמות מינימלית לאכיפת העבירה, הרי שכאשר עסקינן בעבירה של נהיגה בהשפעת סמים, די בכך שבגופו של הנבדק יופיעו תוצרי החילוף של הסמים המסוכנים כדי להוכיח את שכרותו. הדבר מוביל לתוצאה קשה ומקוממת לעתים, לפיה סמים שנצרכו ימים ואף שבועות לפני הנהיגה, יבססו עבירה של נהיגה בשכרות – נהיגה תחת השפעת סם מסוכן – רק משום ששיירי אותם חומרים אסורים טרם התפנו כולם מהגוף.
היכולת של נהג להתגונן בפני האשמה של היותו שיכור על סמך תוצאות בדיקת שתן או דם לגילוי סמים, מוגבלת מטבעה, שכן המדובר בבדיקה מדעית שנערכת ע"י אנשי מקצוע.
עם זאת, תמיד יש מה לעשות כדי להיחלץ מעומק הצרה או לפחות להקל בהשלכות שלה, וזאת כפי שיובהר להלן.

נהיגה תחת השפעת סמים – מה העונש ומה עושים עם זה?

נהיגה תחת השפעת סמים, עונש שמוטל על מי שמבצע עבירה זו – מהו?

ובכן, במקרה של נהיגה תחת השפעת סמים, חוק אחד מהלך אימים על כל מי שנתפס נוהג בשכרות והוא זה הקובע עונש של פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של לא פחות משנתיים.

על כל נהג שנתפס נוהג בשכרות לדעת כי עונש חמור זה, שנקבע בסעיף 39א לפקודת התעבורה, מיושם בצורה קפדנית בבתי המשפט ורק לעתים רחוקות או בנסיבות חמורות יוטל עונש קל יותר על מי שנהג בשכרות – אלכוהול או סמים – ותהיה זו אפילו הפעם הראשונה שלו.

אם כן, הכיצד זה שאנשים שומעים לעתים קרובות על נהגים המקבלים פסילות לתקופות קצרות משנתיים הגם שהורשעו בנהיגה תחת השפעת סמים?

כאשר מדובר בנהיגה תחת השפעת סמים, חומר החקירה בתיק המשטרתי הוא בדרך כלל רב, וכולל: דו"חות השוטרים ובו מפרטים במלל חופשי את מה שאירע, דו"ח בדיקת מאפיינים שנערכה לנהג, טפסים סטנדרטים אותם ממלאים השוטרים באשר לדרישה למתן דגימת שתן או דם, זיכרון דברים בדבר נטילת הדגימה, דו"חות בדבר העברת הדגימה למעבדה הטוקסיקולוגית, חוות דעת טוקסיקולוגית ובה פירוט הממצאים של הבדיקה, דו"חות עיכוב או מעצר, ועוד, שכן זו בהחלט אינה רשימה ממצה של כל החומר העשוי להימצא בתיק החקירה המשטרתי. כמו כן, מאז הוכנסו מצלמות הגוף לפעולה לפני שנים אחדות, יש בתיק סרטונים לא מעטים ולעתים אף ממושכים למדיי, המתארים ולו בצורה חלקית, מה אירע בשטח.

כאשר עורך דין המתמחה ומתמצא בתחום התעבורה נקרא לייצג נהג שהוגש נגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, הוא יודע כיצד יש לקרוא ולנתח את התיק ולנסות למצוא פגמים בעבודות השוטרים ותמיהות העולות מדו"חות השוטרים ושאר החומר.

רשימת הפגמים והכשלים יכולה לסייע לעורך הדין להגיע להסדר טיעון עם התביעה המשטרתית ולנסות לבצע מהלך שבכוחו להפחית מעונש המינימום של שנתיים ואפילו בהרבה. את זאת ניתן להשיג על ידי שכנוע התביעה לתקן את כתב האישום לעבירה הנחשבת לקלה בהרבה: נהיגה תחת השפעה (אלכוהול או סמים).

לעבירה של נהיגה תחת השפעה בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה קבוע עונש מינימום נמוך בהרבה משנתיים: שלושה חודשים בלבד. עם זאת, כאשר התביעה מסכימה לתקן את כתב האישום לעבירה קלה (יחסית) זו, לרוב היא תעשה זאת תוך שהיא קובעת עד כמה נמוך היא מוכנה לרדת בעונש הפסילה וזה בהחלט לא חייב להיות רק 3 חודשים.

מבחינת התביעה, בתיק של נהיגה תחת השפעת סמים, מעבר לכשלים שנמצאו בתיק, ישנה חשיבות גם לגורמים אלה: מה מהות הסם שאותר בבדיקה (קנאביס גרוע פחות מקוקאין ומסמי הזיות, למשל)?; מה כמות הסם שנמצאה בבדיקה – האם היא מצביעה על שימוש קל ורחוק בזמן (אם ניתן לקבוע זאת בכלל) או מופרז דווקא? איך היתה התנהגותו של הנאשם בשטח (אם נראה שיכור ועד כמה, אם בכלל)? מה הוא עברו התעבורתי והפלילי ובפרטי האם קיימות עבירות דומות בעברו? האם יש לנהג נסיבות אישיות שמצדיקות הליכה לקראתו?

יש לציין כי לא נדיר במיוחד שבחומר החקירה מתגלים כשלים כה חמורים ותמיהות כה מהותיות, שיעלה בידי הסניגור המלומד או לשכנע את התביעה לחזור בה מהאישום המיוחס למרשו, או שמא הלה יחליט לנהל את התיק עד תומו – עד הזיכוי.

על כל פנים, עד כמה יעלה בידי עורך הדין במהלך משא ומתן עיקש, להביא לביטול האישום או להגיע להסדר מקל? הדבר תלוי כאמור הן במהות ומשקל הכשלים שנמצאו בעבודת המשטרה והן במומחיותו של הסניגור ויכולת השכנוע שלו.

מה עושה שוטר בשטח החושד בנהג כי נהג תחת השפעת סמים והנדרש ליטול מהנהג בדיקת סמים בנהיגה?

1. קודם כל, על השוטר לזהות אדם כמי שנוהג ברכב או לכל הפחות יושב במושב הנהג כאשר המנוע מונע; אם אין נהיגה אין עבירה!
2. על השוטר לבסס חשד לכך שהנהג מצוי תחת השפעת סם, וזאת, למשל, עקב כך ש:
   • הנהג נצפה ע"י השוטר שעה שהוא מעשן סיגריה חשודה (ג'וינט) או שיש ריח חריג מהרכב שמצביע על עישון או שימוש זה עתה, או שנתפס בחיפוש חומר אסור ברכב או על גופו של הנהג.
   • הנהג מתנהג בצורה מעוררת תמיהה, מבולבלת, מנותקת, עליזה ו/או לא מותאמת לסיטואציה.
   • הנהג נראה פיזית "מסטול": דיבור מרוח ואיטי, התנדנדות בעמידה והליכה, עיניים אדומות מאד, לבוש מרושל.
   • הנהג הודה בפני השוטר כי הוא חש תחת השפעה או כי אכן צרך זה עתה סם.
3. אחרי שביסס השוטר – לפחות מבחינתו – חשד לכך שהנהג אכן נתון תחת השפעת סם, עליו להודיע על כך לנהג, לעדכן אותו שהוא מעוכב כרגע (במקרים חריגים, הנהג ייעצר) ולהסביר לו שעכשיו מתחיל תהליך במסגרתו תילקח מהנהג דגימת שתן או דם (החוק מדבר גם על דגימת רוק).
4. השוטר יבצע לנהג בדיקת מאפיינים לפי טופס מובנה שבידו; לבדיקת המאפיינים חשיבות שכן היא עשויה לבסס עוד יותר את החשד, או לחילופין, לעורר ספק בדבר היותו של הנהג תחת השפעה, בין אם יימצא "מלוכלך" ובין אם לאו.
5. השוטר ידרוש מהנהג למסור דגימה ויסביר לו שמשמעות סירובו למסור דגימה היא שהוא ייחשב לשיכור אפילו אם אינו כזה.
6. השוטר ייטול מהנהג בדיקת שתן – לרוב בשירותים שבתחנה – או בדיקת דם – לרוב בבית החולים הקרוב ע"י איש מקצוע שאושר לכך – וישמור את הדגימה אצלו בהתאם לנהלים.
7. השוטר בשטח ימשיך במילוי טפסים ודו"חות ופעולות שגרתיות הנעשות במקרים כאלה, תוך שהוא מפעיל שיקול דעת או מקבל הנחיות, אם לשחרר את הנהג או להמשיך לעכבו או לעצרו וכן, בדרך כלל, יזמן את הנהג לשימוע בטרם ייפסל רישיונו ויאסר רכבו לשימוש.
8. לאחר סיום הטיפול בשטח, תיגבה מהנהג עדותו – הודעה תחת אזהרה – וזאת ע"י חוקר משטרתי במשרדו.
9. בשלב כלשהו וככל הניתן בסמוך למועד נטילתה תילקח הדגימה למעבדה היחידה בארץ המוסמכת לתת חוות דעת בנושא – הלא היה המעבדה הטוקסיקולוגית בבית החולים תל השומר; כל שוטר שלקח חלק בשרשרת החל מנטילת הדגימה ועד העברתה למעבדה יערוך רישום של תפקידו בנושא – ממי נטל את הדגימה ולמי מסר אותה.
10. המעבדה, בזמנה, תבצע בדיקה כימית של הדגימה של הנהג ותעביר את חוות דעתה תוך מספר ימים או שבועות (הכל בהתאם לדחיפות העניין).

אם כן, כשיש חומר חקירה רב וכששוטרים רבים מעורבים באירוע, הרי שכגודל היקף החומר, כך גדל הסיכוי שמשהו בעבודת המשטרה לא התנהל כיאות, ואת זאת רק סניגור מומחה שכבר טיפל בתיקים כאלה בעברו יודע לעשות בצורה המיטבית.

לסיכום, ההשלכות של הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות – נהיגה תחת השפעת סמים – חמורות מדי מכדי לנסות להתמודד איתן לבד, או באמצעות סניגור שאינו מומחה או בעל ותק וניסיון בתחום; נתפסתם בחשד לנהיגה בשכרות תחת השפעת סמים? פנו למומחה בתחום, היודע מה מונח על הכף ומה נדרש כדי להשיג תוצאה מיטבית!