לצערנו, במדינת ישראל נהרגים בכל שנה מאות בתאונת דרכים והמספרים, עושה רושם, במגמת עלייה.
אנשים נורמטיביים אינם מודעים לכך, אולם העונש המקובל על נהג שהורשע בגרימת תאונת דרכים קטלנית הנו מאסר בפועל בכלא ממש.
גרם מוות ברשלנות
בהנחה שהתאונה נגרמה עקב רשלנות ברמה שאינה רגעית או קלה במיוחד – ואין אשם תורם מצדו של המנוח או מצד גורמים אחרים, הרי שהנהג שהורשע צפוי לרצות עונש מאסר בכלא שעשוי לנוע בין 9 חודשים לבין שנתיים.
במקרים הקלים יותר או כאשר מדובר באדם עם נסיבות חריגות המצדיקות הליכה לקראתו ירוצה העונש בעבודות שירות לתקופה של עד 9 חודשים.
יש לציין כי עקב הצפיפות הרבה בבתי הסוהר בארץ, לא אחת ישוחרר האסיר חודשים לא מעטים לפני סיום תקופת המאסר; בחוק קיים גם מנגנון לקיצור עונשי עבודות השירות (אם העבודות מבוצעות בצורה סדירה ותקינה).
יש לדעת כי בכל רגע נתון יושבים בבתי הכלא אנשים נורמטיביים לחלוטין שהורשעו בגרימת מוות עקב תאונת דרכים (ר' למשל המקרה של עו"ד קלגסבלד שהורשע בגרימת מותה של אישה ובנה וריצה מאסר מאחורי סורג ובריח שלאחריו חזר לעסוק במקצועו).
המתה בקלות דעת
לעתים תבחר פרקליטות המחוז לייחס לנהג עבירה חמורה יותר מגרימת מוות ברשלנות והיא עבירה בשם "המתה בקלות דעת". הכוונה בביטוי "קלות דעת" היא נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית והכל מתוך תקווה להצליח למנעה.
במילים אחרות: מי שעובר באדום ומקווה ש"יהיה בסדר" אך עקב כך גרם למותו של אדם אחר (נהג, נוסע או הולך רגל), מי שנהג בשכרות, ועוד כהנה וכהנה נסיבות שמעידות על מודעותו של הנהג לאפשרות שיגרום לתאונה עם תוצאות חמורות נחשב "קל דעת" ועלול למצוא עצמו מתמודד עם כתב אישום חמור ביותר המתנהל בבית המשפט המחוזי וצפוי למאסר של שנים.
גם במקרה של גרם מוות ברשלנות וגם במקרה של המתה בקלות דעת לצד עונשי המאסר צפוי הנהג לרצות עונש פסילה למשך שנים רבות ואף להידרש לפצות את משפחת המנוח בסכומים הנעים בין אלפים ועד עשרות אלפי שקלים.