כל אחד מאיתנו, יהיה הוא הנהג הזהיר ביותר שיש, עלול למצוא את עצמו מעורב בתאונת דרכים, בין אם באשמתו ובין אם לאו. התאונה יכולה להיות קלה ביותר עם שפשופים בטמבון ולהגיע עד כדי חבלות בגוף וחלילה גם להביא לאבדות בנפש.

כאשר מדובר בתאונה ללא נפגעים כלל, למשטרה אין כל עניין בחקירת התאונה, והצדדים יוכלו לכל היותר לתבוע אחד את השני אזרחית או להפעיל ביטוחים אם יש.

עם זאת, די בכך שאחד המעורבים ייגש לבית החולים ויתלונן שכואב לו בקצה אצבעו הקטנה עקב התאונה, כדי שהתאונה תהפוך לאירוע שיש עניין לציבור בו ותיפתח חקירה שיתכן שבסופה יוגש כתב אישום כנגד מי מהמעורבים.

חשוב לנהוג חכם בכביש ולהימנע מלבצע עבירות תנועה או להיות מעורבים בתאונות, אך לא תמיד הדבר בשליטתנו ומעבר לכך אנחנו אנושיים ולעתים טועים בשיקול הדעת; ומה לעשות: לטעויות יש מחיר, במיוחד אם יש להן השלכות בדמות נזקים מוכחים שנגרמו.

הענישה בגין תאונות משתנה בין מקרה למקרה והיא תלויה בכמה גורמים ואלה העיקריים:

• חומרת תוצאות התאונה. ככל שתוצאות התאונה קשות יותר ככה גם מחמירה הענישה. כך, אי מתן תשומת לב רגעית שגרמה למותו של אדם עלולה להוביל את הנהג לבית הכלא בסופו של יום, בעוד שאם התוצאות קלות, בין המשפט יכול להתחשב ולהימנע אפילו מהטלת עונש פסילה.
• מידת הרשלנות. אדם שנהג בשכרות, במהירות גבוהה במיוחד, או שעבר באור אדום מלא שדלק זמן רב, וגרם בעקבות זאת לתאונת דרכים, יוענש בחומרה יתרה לעומת מי שרף הרשלנות שלו נמוך או בינוני.
• נסיבות אישיות. מידת היזקקותו של הנהג לרישיון נהיגה במסגרת עבודתו, בעיות רפואיות מהן סובלים הוא ו/או התלויים בו, ועוד כהנה וכהנה נסיבות אישיות, עשויות להטות את הכף לעבר הקלה בעונשו של נהג.